130 | חוה ארליך החשש שיוגשו אליהן תביעות פיצויים, היות שלכאורה גם כאן אין בסיס משפטי לדרישה להגשת כתבי שיפוי לטובת הוועדה המקומית . התגובה הנחרצת הזאת של הוועדות המקומיות הביאה לכך שמינהל התכנון יזם שינוי לחוק התכנון והבנייה, להוספת סעיף שיפוי כללי וכן סעיף ספציפי בתמ"א 38 . השינויים אושרו בזמן שיא של כחודשיים . בדרך זו הוסדר בסיס משפטי לדרישת כתבי שיפוי מיזמים, כנגד תביעות עתידיות שעלולות להגיע מגובלים או מאחרים הרואים עצמם נפגעים מההיתר . בדוגמה זו הצבעתי על גורם מפתיע המשליך לפעמים על התקדמות פרויקט להתחדשות עירונית . מדובר בהשפעה עקיפה של מוסדות משפטיים, המקבלים החלטות בעררים ובעתירות, ואשר החלטותיהם משליכות על החלטות מוסדות התכנון באופן דרמטי . שותפים מוכרים יותר יהיו היזם ובעלי הזכויות בנכס . היזם לוקח על עצמו את כל ההתחייבויות ( ראו בתחילת חלק זה ) , ובעלי הזכויות אמורים לקבל לידיהם את דירות התמורה . מעניין לציין שבעלי הדירות, היזם והקונים העתידיים לא מקבלים ודאות של רישום הנכס על שמם עד לסיום הפרויקט ורישומו . התחליף הוא הסכמים, ערבויות והתחייבויות הדדיות, ולכן קיים סיכון לקונפ...
אל הספר