6. "לא היה עוד בארץ מקום כזה"

ברוך כנרי 48 כצורך דחוף שלו, לגבש דרכי חיים משותפים לכולם ובכך לסלול את הדרך למנהגי חיים בכל הקיבוצים אחריהם . זו הייתה התנסות מורכבת ורבת סתירות, מצד אחד הצלחה בלתי רגילה של מיזוג, ומצד שני מחלוקות רבות כואבות, שבסיסן אותו מיזוג עצמו . עין-חרוד לא עטתה אפוא גוון אחד ולא דיברה שפה אחת, ומן ההתחלה נאבקה על דמות משותפת . אפשר שבלי להכריז על כך ברמה היוותה כור היתוך ממשי, לא רק מוצהר אלא מוגשם, היחיד שבא לביטוי גם בעוצמת מספר החברים שהיו מעורבים בו, גם בגיוון מרכיביו — "חומר הגלם" שהיה עליהם להתיך בכור ההיתוך המשותף . זה עשה את עין-חרוד להרפתקה מיוחדת . היא לא דמתה בשום דבר לדגניה, לחבורה מסתגרת באורחותיה ; היא לא דמתה למסדר "בני הטובים" מוכי צער העולם בבית אלפא, הגליצאים של השומר הצעיר או הגרמנים של חפציבה ; היה בה עדיין סערו של גדוד העבודה שנקרע באותם ימים בפילוג שני בין ימין לשמאל ; היא שמרה על הד למהפכה הגדולה הרחוקה ההיא שממנה הגיעו מקצת חבריה והדהדה בה המלחמה הנוראה שזה עתה הסתיימה, והיה בה גם ביטוי עמוק ובולט לייסורי ההסתגלות של אנשי העלייה השנייה, ולמסקנתם ומאמציהם להתיישב על הקרק...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית