96 דליה בכר 148 אורלן הדגישה בו את העובדה שבעוד שאמני השפה ובתכנים . הגוף מכאיבים לעצמם, היא נמנעת מכאב במיצגיה ומתנגדת לו . באמצעות ההתערבויות ( intervention , בצרפתית משמעות המילה התערבות וניתוח ) בגופה היא ערערה על השיפוט האלוהי ועל הצו "בעצב תלדי בנים", והציגה את האפידורל ואת המורפיום כמשככי 149 היא מתארת במניפסט מצב שבו תוכל להתבונן כאב רצויים . לתוך הגוף הפתוח, כמו אל לבו האורגני של המאהב שלה ולומר לו : "יקירי, אני אוהבת את הטחול שלך, אני מעריצה את הלבלב 150 לדבריה, "אמנות הבשר" היא פמיניסטית, אוהבת את שלך" . הבארוק, את הפרודיה ואת הגרוטסקה . עוד הוסיפה שאינה מתנגדת לכירורגיה האסתטית, והיא מצדדת ומתמקדת בטרנספורמציה ממשית של הגוף . מבחינתה מדובר בדחיקת האמנות והחיים 151 לקצה . הבחירה לכתוב מניפסט בשלהי שנות ה – 80 מרפררת לאחד הכלים הנפוצים של תנועות וזרמים אוונגרדיים באמנות, בעיקר במחצית הראשונה של המאה ה – 20 . באמצעות מניפסטים שהציעו רעיונות מהפכניים וסנסציוניים לזמנם ביקשו אמנים לפרוש את משנתם, למחות ולחולל שינוי, וגם לחדד את המשותף בין חברי הקבוצה - אך עניין זה אינו רלוונטי ב...
אל הספר