א מחתרנות במיצגי שנות ה־60 לניכוס דימויי ונוס בשנות ה־70

80 דליה בכר תמונה 9 פרנסיסקו דה – גויה, המאיה העירומה, 1797 - 1800 תמונה 10 דייגו ולסקז, ונוס רוקבי, 1650 דימוי אחר שאורלן ציטטה הוא זה של ולסקז, ונוס רוקבי ( תמונה 10 ) , שבו ונוס מתבוננת במראה . יש להניח שדימוי זה כבר מכיל את ההתנגדות לו, בשל זיכרון החתכים האלימים שעשתה בו מרי ריצ'רדסון בשנת 1914 . דימוי נוסף של אורלן הוא פרפרזה על הדימוי של בּוּשֶה מיס או'מורפי ( תמונה 11 ) , שהייתה הפילגש הצעירה של המלך לואי ה – 15 בצרפת, השרועה עירומה על בטנה ברגליים פשׂוקות . 81 לפרק את המיתוס תמונה 11 פרנסואה בושה, נערה שרועה - מיס או'מורפי, 1752 אורלן באה להתריס כנגד דימוייו של בּוּשֶה, אמן הרוקוקו הצרפתי, שהרבה לצייר נשים ונערות בסצנות ארוטיות ( חלקן פורנוגרפיות ) במסווה של תיאורים מסיפורי המיתולוגיה . על גבי דימוי זה משורטט X גדול, המתפרש כביטולו או כסיווגו לקהל גברים 136 זוהי הזרה של הסימן X - אורלן מפנה אליו את תשומת בלבד . הלב כדימוי וכסימן . באופן אירוני דווקא הסימן המזוהה בעיקר עם ביטול מקבל נוכחות רבה . הסימן X טעון הקשרים תרבותיים רבים : הוא נקשר לאות הראשונה ביוונית בשם "ישו", לנעלם במתמ...  אל הספר
רסלינג