אסתר פלד 268 יוצר הרמוניה בין האדם לסביבתו ייצר בהכרח חוסר הרמוניה בתודעה עצמה . במילים אחרות : אין הבדל בין הפנים לחוץ . ההנחה שמעשיו של אדם אינם מעידים עליו היא הנחה שבבורות . הנחה נוספת שיש בה בורות היא שמעשיו של אדם אינם משפיעים על "פנימיותו" . כביכול יש באפשרותו לשקר ולהישאר טהור "בתוכו" . גם המחשבה שאפשר לשקר לאדם אחר ובכל זאת שיהיה הקשר בין שניכם אפשרי וטוב היא הנחה שיש בה כזב . כאשר יודע אדם שהוא משקר התנהגותו משתנה, מתח מחלחל אל היחסים והוא מתפשט אל מעבר לאותה עובדה פעוטה ככל שתהיה שעל אודותיה נסוב השקר . מכיוון שאין התופעות נפרדות זו מזו אי אפשר להפריד בין שקר לאמת . אי אפשר לתחם בצורה הרמטית את תחום השקר ולומר, "אני משקר רק בהקשר מסוים ; בכל השאר אין שקר ביני ובין חברי" . הֶקְש�ר אינו אזור בעל גבולות מוגדרים ; הוא מתפשט ומצוי בהתהוות מותנית עם הקשרים אחרים . על פי הבודהיזם המוקדם, נחלקים המעשים לכאלה הראויים ולכאלה שאינם ראויים . ראשית הדרך בהימנעות ממה שאינו ראוי . כאן, באשכול של התנהגות מוסרית, נכללים מעשים נפשיים ) דיבור נכון ( ומעשים גופניים ) מעשה נכון, פעולה נכונה ( , ...
אל הספר