אסתר פלד 140 זרם מאהיאנה התפתח כזכור מתוך התפנית שחוללה עבודתו של הפילוסוף נגרג'ונה, והפרשנות שתובא לעיל קשורה הדוקות עם תפיסתו של נגרג'ונה את דוקטרינת ההתהוות המותנית שבה עסקנו בפרק השביעי . בפרק הקודם ראינו כי הפתרונות האנושיים לבעיית התלות הם מגוונים וכי חלקם קשור בהכחשת התלות וביצירת אשליה של הסתפקות עצמית . אין ספק כי חוויית התלות מעוררת כאב, אולם יש מקום לשאול האם זהו כאב שיש להימנע ממנו או שמא להכיר בו בהיותו בן לוויה הכרחי של הקיום בכלל ושל האהבה בפרט . גם הפסיכולוגיה המודרנית וגם הבודהיזם מניחים כי אין באפשרותו של אדם להימנע מכאב זה, אף כי זו משאת נפש ידועה ומוכרת . הניסיון הנפשי לחמוק מן הכאב הכרוך בתלות פירושו בניית עולם פנימי של בדידות, של העדר אהבה . פניה של התופעה המנטלית המכונה נרקיסיזם הם רבים, אולם בניגוד לדעה המקובלת נדיר הדבר שאדם בעל מנטליות נרקיסיסטית יהיה שלם או שמח . שני הפתרונות, זה של הקנאה, הכרוך באיונו של טוּב הזולת, וזה החמדני, הכרוך בייחוס הטוב הקיים בעולם לעצמי בלבד, משולים שניהם, לפי גיאטסו כמו גם לפי הפסיכואנליזה של קליין, לתהומות חסרות תחתית . כפי שאומרת...
אל הספר