2 ההיגיון של התשוקה סוקרטס ב'המשתה'

35 ל אהוב ל דעת בה כוח שמושך שני פרטים זה אל זה במטרה ליצור שלם מאוחד . שלישית, זהו סיפור פסימי מאוד, שכן איחוד סופי ומוחלט של שני החצאים שלנו איננו אפשרי . האיחוד הפיזי של שניים לכלל אחד אפשרי רק ברגע החולף של המשגל, ולכן האהבה איננה ניתנת למימוש לאורך זמן . בני האדם נותרים עם התאווה להתאחד עם החצי השני שלהם ועם הניסיונות העיקשים והכפייתיים, הנכשלים שוב ושוב, להשלים את האיחוד . תשוקתנו לאחר מעידה על היותנו חסרים ובלתי – שלמים . בסיפור שאפלטון מספר על אותו ערב אומר אריסטופנס "שטבענו הקדום היה כמו זה שתיארתי ושפעם היינו שלמים, ולהשתוקקות הזאת להיות שלם ולרדיפה אחרי השלמות הזאת קוראים בשם ‘אהבה'" ( 57 [ e 192 ] ) . התשוקה נועדה להשיב את המצב המקורי לקדמותו, לפני הפיצול לשניים . היא נולדת מתוך המחסור ומתמידה בגללו . כשמאפשרים לדחף להשתולל הוא מתקבע על מצב "מקורי" דמיוני של איחוד ושל אושר עילאי ובא לידי ביטוי, למשל, בתשוקה להתאחד עם האם או לחזור למצב שקודם לשפה או לתרבות . אבל תשוקה מעין זו, להתאחד עם האם או לחיות מחוץ לתרבות או לשפה, אם תתממש חלילה, תביא לסופו של הסובייקט המשתוקק . אריסטו...  אל הספר
רסלינג