ל"ח סיפורי עם מפי יהודים יוצאי אתיופיה בישראל 173 ፉጠያሳ ርበክማበ ባገሚበ ንውቸታኖማይሃ ንቁበያ ጃረደ ህዚለ ምውቸራግቸቢ ውቋንቋ ምንም ትንውዛአ ሩበከተየ ቅልላት ህዚነእበ ንጉረደያ ጣነንድንእ ርብክበ ንቸራገሀ ትስድቅ ደወ ዝያመበ ።ውነ ትያንክም ንችቻቶባአ ንበክባከንተ ንፈግደ ርቅፍበ ርብክበ ንችቻቶናእ ናእ ንችቻቶባአ ሩበከተየ ድው ንህዚነእ ህዚለስ ርጦመ ንሱነእ ራስ ምካልመ ትሩሰለ ርኖመበ ውቸናረብአ ስረድ ሜፃፍ ውቸታወህ ከስእ ዝያመበ ።ውነ ሌሳም ናእ ትረተ ርምተስያሚየ ንለዳንእ תרגום פעם היה איש מבוגר וקשיש . לקשיש היה בן עשיר מאוד בעל שפע וכל טוב . הקשיש גר עם בנו ועם נכדו . הבן העשיר היה מלביש את אביו הקשיש בבגדים עלובים, ותופר לו בגדים מסמרטוטים . בכל פעם שהיה נקרע חלק היה תופר לו חלק מעוד סמרטוט, ואף פעם לא היו לו בגדים חדשים . הנכד היה מתבונן בסבא שלו ושואל : — אבא, למה אתה מלביש את סבא בסמרטוטים ובבגדים קרועים ? האב היה עונה לבנו : — סבא לא יוצא לשום מקום, לא שווה שנלביש אותו בבגדים חדשים . הנכד היה מתבונן כל הזמן ושואל תמיד את אותה שאלה, ואביו תמיד מסביר לו שלסבא אין צורך בבגדים חדשים ונקיים כי הוא לא יוצא לפגוש אף-אחד, הוא כל הזמן בבית . לאחר כמה שנים הסב הקשיש נפטר . בנו התאבל עליו והספיד אותו . הנכד התבונן באביו, ושמר את הבגדים...
אל הספר