ישראליתו אסע"י 24797 סיפר בעברית אוריה אפרים, רשמה טנאט סמאי

128 נשיקה של זהב הערות לסיפור ישראליתו, אסע"י ,24797 סיפר אוריה אפרים, רשמה טנאט סמאי סיפור זה הוא אחת הדוגמאות לכך שלעיתים לא ניתן להבין יצירה עממית מבלי להכיר את הרקע החברתי והתרבותי בו צמחה . הסיפור מספר על אישה יהודייה המתלוננת לפני אבא גברהנא על כי עלבו בה וכינו אותה בשם הגנאי 'ישראליתו' . היא מצפה ממנו לכאורה להשתתפות בצער או לניחומים . אבא גברהנא משיב לה תשובה מתחכמת . הוא מצביע על כד החרס שנושאת האישה על גבה ומאשים אותה בכך שהביאה על עצמה את העלבון . ברובד הגלוי של הסיפור, היות ואבא גברהנא הוא דמות תעלולנית, מסתברת תשובתו התוקפנית מתוך דמותו, הידועה ביכולתה להטיח עלבונות בשומע באמצעות שנינות מילולית . אולם תלונתה של האישה על כי עלבו בה וכינו אותה 'ישראליתו' משקפת למעשה את הקשרו החברתי של הסיפור, ובעיקר את מציאות החיים של יהודי אתיופיה שהתקיימו כמיעוט בזוי ונרדף, וכונו בכינויי גנאי שונים על ידי האוכלוסייה הנוצרית . הכינוי המקובל והנפוץ ביותר היה 'פלאשה', שנגזר מהמונח האמהרי 'פלאסה' שמובנו הבסיסי הוא 'חסר שורשים' . בלשון געז פלאסי הוא מי שאינו בעל זכות לנחלת אבות, הידועה בשם ריסט...  אל הספר