סקנדינביה, מלחמה ושואה 43 ואזי מלאכים בלחישה יְמַלֵּלוּ ואָמרו זה לזה : מָה רבָּה התהום, אם שתי המלים הפשוטות האלו הולידו דמעה בעיני מָרוֹם . אמנם השיר מבליט את תגובתה הייחודית של שוודיה לרדיפת היהודים בדנמרק ( מעניין כי תרומתה יוצאת הדופן של האוכלוסייה הדנית להצלתם אינה מוזכרת בו ולו פעם אחת ) , אולם כעבור שנים אחדות הועלתה בישראל על נס גם התנהלותן של דנמרק ונורווגיה כלפי קהילותיהן היהודיות . במהלך משפט אייכמן, במאי ,1961 עלו שני עדים סקנדינבים לדוכן והעידו על חוויותיהם בזמן המלחמה : בישיבה מספר 35 תיאר דוד ורנר מלכיאור את ההתרחשויות בדנמרק, ובישיבה מספר 36 תיארה הנרייטה סמואל את ההתרחשויות בנורווגיה . בעדותו הדגיש מלכיאור את ההתגייסות ההרואית של האוכלוסייה הדנית כולה, ובראשה המלך כריסטיאן העשירי, למען היהודים ואת האופן שבו מנעה את השמדתם באמצעות הברחתם לשוודיה הניטרלית . גם סמואל הקדישה חלק ניכר מעדותה לתיאור פעולותיה חסרות המורא של המחתרת הנורווגית, אף שבעלה, הרב הראשי לנורווגיה, סיים את חייו באושוויץ . מוסד יד ושם החליט בשנת 1963 לנטוע שלושה עצים לזכר ההצלה בדנמרק : לכבוד המלך הדני...
אל הספר