תגובת הרוויזיוניסטים לאנטישמיות הנאצית – תנועת החרם

332 פרק שלושה עשר הטקסט מעיד על המלחמה שהיהודים נדרשים לאסור על העם הגרמני עד שיתנער ממנהיגותו המאיימת על זכויות היהודים . ז׳בוטינסקי בחר, כחלק מרעיון החרם, להשתמש בין היתר בפחד הדמוני מהשפעתם הנרחבת של היהודים על הכלכלה 32 הוא הטיל על הצה״ר את הפצת הקריאה לחרם ברחבי ועל התקשורת העולמית . העולם ואת מלאכת התיאום, הקישור והחיזוק של הפעולה באופן שיהפוך את הפגיעה הכלכלית בגרמניה לאפקטיבית, ודרש מחברי הצה״ר להפעיל את העצמה היהודית במסגרת המלחמה המדינית נגד גרמניה המהווה איום על שלום העולם, בדומה למצב ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה . נראה שההסבר לתגובתו של ז׳בוטינסקי על המתרחש בגרמניה הנאצית טמון גם בדרך הפעולה המסורתית שלו בתחום ׳עבודת ההווה׳ הציונית . במקביל למאבק הציוני להקמת הבית הלאומי היהודי האמין ז׳בוטינסקי כי על היהודים להוביל דרך פעולה לאומית בגולה כמענה לפגיעה בהם באחת ממדינות אירופה . המטרה היתה למוטט את המשטר הנאצי, שביקש לפגוע ביסודות הקיום היהודי במדינה על ידי נטילת שוויון הזכויות החוקי . ההבדל בין ׳תנועת החרם׳ הרוויזיוניסטית להסכם ההעברה הסוכנותי טמון בהתבוננות השונה במציאות היה...  אל הספר