התעלמות מהאנטישמיות כתגובה לאומית

193 לאומיות, יחסים בין עמים ודרכי תגובה על אנטישמיות יהודי שעלה והתקדם בסולם הפוליטיקה עד שנעשה לחבר בית נבחרים ואף לשר . דוברים יהודים רבים ברחוב היהודי באודסה יצאו נגד מה שהגדירו כהצגה אנטישמית של הגיבור הראשי היהודי של ההצגה . בניגוד להם הגדיר ז׳בוטינסקי את המחזה ׳חביב׳, ואת הרעיון שעמד ביסוד המחזה הגדיר ׳מקסים׳ וש׳אין בו 33 הוא זיהה רגישות יתר בתגובה הציבורית לחלוטין מגמות של שנאת יהודים׳ . היהודית על רמיזות נטולות כבוד על ׳התכונות המיוחדות של האופי היהודי׳ ועל המבטא היהודי, וסבר שהיא מתאימה למתבוללים, המייחסים אנטישמיות לכל זיהוי של מאפיין יהודי : ׳הלצון הקטן ביותר נדמה להם כתעלול אנטישמי׳ . הוא הבחין בין גישת המתבוללים לזו של הציונים בשאלת היחסים עם החברה הרוסית . המבקשים להיטמע בחברת הרוב ולהתמזג בתרבותה ראו בביקורת של לא-יהודים על יהודים איום . הציונים ראו את חידוד ההבדל בין יהודים ללא-יהודים כדבר טבעי, ואת הביקורת על המאפיינים היהודיים כמשרתת את סדר היום שמבקשת הלאומיות היהודית לקדם . לכן ז׳בוטינסקי כינה את הגישה שדרשה לא לגעת בסוגיית אופיים של היהודים, ולו בדרך תרבותית או הומ...  אל הספר