שר ההיסטוריה אכן חילק לפלסטינים קלפים רעים, גם לעומת הקלפים שקיבלו שאר דוברי הערבית במזרח התיכון . כל החברות דוברות הערבית באזורנו חוו טלטלה במעבר מן העולם העות'מאני – אסלאמי לעולם המזרח התיכון שנוצר לאחר מלחמת העולם הראשונה . כמעט כל ממדי החיים בחברות אלו הוגדרו מחדש בתוך התהליך הזה : הפוליטיקה, הכלכלה, התרבות והחברה שבו והתעצבו במהפכה כוללת, שאת חלקה סקרנו למעלה . כל שאר החברות הערביות חוו זאת בתוך מסגרות חדשות, במדינות צעירות, במערכות של מוסדות חדשים מודרניים . תושבי מצרים, עבר הירדן, סוריה, לבנון ועיראק נשלטו על ידי הבריטים והצרפתים, אך גם נהנו ממידה רבה של אוטונומיה . נפתחו בפניהם אפיקי פעולה שאפשרו להם לבנות חיים מתחדשים . בקהיר, בעמאן, בביירות, בדמשק ובבגדד קמו ממשלות ערביות, נבנו צבאות מקומיים, מערכות חינוך ומשפט, מפלגות פוליטיות, חוקות, פרלמנטים . המעבר מחיים מסורתיים לחיים ממלכתיים בתוך מסגרות ודפוסים חדשים לא היה קל, אבל אפשרי . הפלסטינים לא קיבלו מבריטניה את כל אלו, ומנהיגיהם לא השכילו מאז ועד סמוך לימינו – אנו לבנות קהילה ממוסדת ולהיבנות גם ממה שאולי היה אפשרי עבורם . החמצ...
אל הספר