פרק ב: מצרים - הזיית אחדות הנילוס

שנפתחה מול הבנקאות של אירופה . מאמץ הפיתוח חסר התקדים בהיקפו הטביע את מצרים בחובות ענק והביא אותה לידי פשיטת רגל . המעצמות התערבו בכלכלת המדינה, וב – 1879 הן הביאו להדחת הכדיב אסמאעיל . תנועת מחאה עממית בהנהגת הקולונל אחמד עוראבי יצאה נגד התערבות הזרים . בספטמבר ,1882 כשהמרי החל לסכן את האינטרסים הזרים, נחת צבא בריטי וכבש את מצרים . בכך הייתה מצרים לראשונה בארצות הליבה של המזרח התיכון שנפלה ישירות בידי האימפריאליזם האירופי . בה – בעת צמחה במצרים ממחצית המאה ה – 19 שכבה הולכת ומתרחבת של משכילים ברוח חדשה . בתי ספר גבוהים להנדסה ( 1816 ) , לרפואה ( 1827 ) ולמשפטים ( ראשיתו ב – 1866 ) , וגם עיתונות פורחת ( אל – אהראם נוסד ב – 1876 ) וגורמים נוספים, הכשירו דור שראה בשדה הפוליטי מרחב של השתתפות ויוזמה . דור חדש החל להתארגן בשמה של לאומיות מודרנית, כלומר הגדרת ארץ הנילוס כמסגרת היסטורית בפני עצמה, כמולדת שיש לפעול למען עצמאותה ובהנהגת מי שמייצגים את רעיון ריבונות העם . לא עוד קהילה של נתינים צייתנים, אלא אומה בהנהגת משכילים בעלי כוח השפעה ויכולת ארגון ( נזכיר כי באותן שנים, ועל רקע דומה, צמח...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב