הקדמה

] 22 [ בין בושה לגאווה בשער זה של הספר אציג סקירה היסטורית של השינויים בהתייחסות הפסיכיאטרייה והפסיכולוגיה להומוסקסואליות בקרב גברים . פרק א מתאר את גישתו של פרויד שראה בתופעה ביטוי לקיבעון בשלב הפאלי ולנרקיסיזם שניוני . עם זאת, עמדתו הליברלית החד-משמעית של פרויד פסקה שאי אפשר ואף לא רצוי להשתמש בפסיכואנליזה כדי להמיר את ההומוסקסואליות להטרוסקסואליות . מוטב, הוא גרס, לרתום אותה לקבלה עצמית ולשיפור איכות החיים של גברים הומואים . השימוש של פסיכיאטרים אמריקנים בפסיכואנליזה לצורך טיפולי המרה משנות החמישים של המאה העשרים שונה בתכלית מגישתו של פרויד, ובטיפולים אלה הם פגעו בדימוי העצמי של המטופלים וחיזקו את יחסם השלילי של הממסד והחברה כלפי ההומוסקסואליות . בפרק ב אציג שלושה מחקרים חשובים שהתבססו על מדגמים לא קליניים מהאוכלוסייה הכללית, להבדיל ממחקרים קודמים שהתבססו על מדגמי מטופלים שסבלו מהפרעות נפשיות, ובעיקר להבדיל מן המחקר של בַּייבֶּר ועמיתיו ( 1962 , . Bieber et al ) : 1 . מחקרה של אוולין הוּקֶר ( 1957 Hooker, ) שהצביע על דמיון ברמת ההסתגלות הפסיכולוגית של גברים הומואים והטרוסקסואלים ( ש...  אל הספר