השאלה הקטנה: יצירת מסגרת הריאיון למרואיין

68 | כיצד לראיין למחקר איכותני - גישה התייחסותית את המקרה לעצמה, וקרוב לוודאי שזה לא יהיה מונח שהנערות ישתמשו בו כדי לספר את מה שקרה להן . קשה לדמיין שאחת מהנערות האלה פנתה לאִמה, לאביה או למורתה ואמרה : "אני רוצה לספר לך על הניצול המיני שלי" . הסטודנטית שלי הייתה חייבת אפוא למצוא ניסוח כזה שבו תתחבר לעולמן של הנערות בשפתן, ולא תציע להן מינוח זר, חיצוני, שמקורו בחברה . נוצר צורך למצוא דרך אחרת לפתוח את הריאיון – בצורה שתתקרב יותר אל החוויה הנחווית של הנערה . לבסוף החלטנו על הנוסח הזה : "אני יודעת שקרה לך משהו, משהו שלא חשבת שיקרה לך, ושסיפרת על המקרה הזה למישהו אחר כך . איך את קוראת למה שעברת והביא אותך למרכז הסיוע הזה ? " הנערות נתנו תשובות שונות . אחת אמרה : "הדוד שלי התעסק איתי" . אחרת אמרה : "אח שלי עשה לי דברים רעים" . אחת שאני זוכרת אמרה : "אה, את מתכוונת לגועל - נפש ? " בהמשך הריאיון, בשיחה שקיימה עם כל נערה, השתמשה תלמידתי במינוח שהמרואיינת עצמה נתנה לחוויה, וקיבלה סיפורים עשירים . ברגע שעמדה לרשותה השפה שנגעה בחוויית המרואיינות, היא יכלה לעבור לשאלה הבאה שלה : "אז תספרי לי בבק...  אל הספר
מכון מופ"ת