פרק 2 : מבוא לקשר המחקרי | 61 והחשש שלו נִראים לעין . מראיינים מתחילים חשים לעתים קרובות שלא בנוח מול גילויים אינטימיים ורִגשיים מאוד של המרואיינים שלהם . קיימת הנטייה להגיב כמו כלפי חבר – על ידי שיתוף במקרים דומים מחיי, על ידי נחמה שטחית או על ידי הבעת הפתעה . לעתים, כאשר אנו מראיינים אנשים שעברו טראומה או משתייכים לקבוצה מוחלשת, אנו עלולים להרגיש מוצפים בחמלה . מראיין מנוסה לומד להתבונן בתגובות אלה ולרשום אותן בזיכרונו, כך שישמשו אותו בעת ניתוח הסיפור, אך בה בשעה במהלך הריאיון הוא יגלה התעניינות, בניסיון להישאר עם המרואיין ולהכיל עד כמה שאפשר את הניסיון שלו ואת ההקשר שהוא מעלה . בבחירת נושא המחקר רצוי להביא בחשבון כי אכן קשה להכיל סיפורים קשים על אובדן ועל כאב עז ( לדוגמה, מוטב כי מי שאינו מסוגל לשאת בסיפור קשה לא יחקור את סיפורי הניצולים באסון ה - 11 בספטמבר . עדיף שיבחר נושא אחר ) . הקשר המחקרי המתרחש תוך כדי התקדמות הריאיון יוצר עולם אינטרסובייקטיבי עשיר ( 2002 Stolorow, Atwood, & Orange, ) . מה שקורה בשיח איננו רק תוצר של עולמו הפנימי של המספר, אלא יצירה משותפת של שני העולמות – ש...
אל הספר