הקדמה

30 | כיצד לראיין למחקר איכותני - גישה התייחסותית אדם המקנים משמעות לחייהם . לשם כך נדרשים קטעים ארוכים של שיח הנותן למשתתפת הזדמנות להציג את עולמה הסובייקטיבי במילים שלה . תהא אשר תהא הגישה האנליטית שבה נשתמש אחר כך לניתוח השיחה - תאוריה מעוגנת בשדה, ניתוח פנומנולוגי או ניתוח שיח ועוד – דרוש ריאיון טוב כדי לספק את החומרים שבהם ישתמש החוקר לעבודתו על שאלת המחקר שלו . 3 מחקרים שבהם נשתמש בשיטת הריאיון הזאת לאיסוף הנתונים, ממוקדים בסיפורי האנשים הפועלים, יותר מאשר בעדותם על תופעות . כוונתנו היא להבין כיצד אנשים מבנים או מפרשים את חוויותיהם, יותר מאשר ללמוד דרך עיניהם על המציאות החיצונית . אחרי אסון טבע, למשל, אנשי החדשות מעוניינים בעדים, כלומר רוצים לדעת מה ראו או שמעו אנשים שהיו במקום על מנת לתאר את המקרה ; לעומתם אנו, חוקרי מדעי החברה, ננסה להבין כיצד התמודדו עם ההלם, הטראומה, הזיכרונות או האובדן שחוו, וכיצד ישפיע האסון על חייהם . אי - לזאת, ספר זה מתמקד במטרה ללמד כיצד נראיין משתתף על מנת לקבל תמונה של עולמו הפנימי ( הכוללת, כמובן, גם ייצוגים של המציאות החיצונית כפי שחווה אותה ) . כאשר...  אל הספר
מכון מופ"ת