צינורות היכרות עם הירושלמי – חילופי שו״ת עם בני זמנו: ר״י כמקרה מבחן

רבנו תם 0 אבותיי . משמעה של הלכה זו הוא אזכור חוזר ונשנה ולעתים אף פומבי של שונות הגר, ועל כך אין חולק במשנה . בתלמוד הירושלמי מובאת עמדת התנא ר׳ יהודה שחלק על 99 המוסכם במשנה כשקבע : תני בשם רבי יהודה : גר עצמו מביא וקורא . מה טע׳ . 'כי אב המון גויים נתתיך' לשעבר היית אב לארם . ועכשיו מיכן והילך אתה אב לכל הגוים . ר׳ יהושע בן לוי אמ׳ . הלכה כר׳ יהודה . אתא עובדא קומי דר׳ אבהו והורי כרבי יהודה . עמדת ר׳ יהודה שאומצה להלכה ולמעשה על ידי ר׳ יהושע בן לוי ור׳ אבהו מאמוראי ארץ ישראל היא, ש׳אבותינו׳ הם גם אבותיו של כל גר, שהרי אברהם מתואר כ׳אב המון 00 ומכיוון שכך, הגרים בני אברהם הם, ומכאן, שהם רשאים לייחס עצמם לאבות גויים׳, האומה . שאלת הפסיקה בסוגיה זו העסיקה את חכמי המאה השתים עשרה במזרח ובמערב . במזרח נשאל הרמב״ם בעניין זה בידי עובדיה הגר, ותשובתו אל הלה היא מן 0 לענייננו חשובים חילופי הדברים שהתנהלו בין רבנו תם המפורסמות שבתשובותיו . 0 לבין תלמידו ואחיינו ר״י הזקן בהקשר לשאלה הבאה : מעשה בגר אחד שהיה מזמן בברכ׳ המזון והיו מערערין עליו היאך היה יכול לומ׳ שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורח...  אל הספר