311 ענייני נוסח ולשון בקובץ ר"ש שבזי משותפת לפתח ולסגול . 3 למשל בפיוט ב, הפותח במילים "שמץ שמעתי באזני", 4 מופיעה החריזה ( 5 - 8 ) לוּלֵי יְדִידִי בְּרִית שָׁמַר וְצִוָּה לִמְשִׁיחוֹ וְאָמַר יְרֵה וַיּוֹר וַיֵּאמֶר חֵץ תְּשׁוּעָה לַייָי ובהמשך הפיוט נכתב ( 21 - 24 ) רָשָׁע וַהֲמוֹנוֹ יוּדַּשׁ וּמַלְכוּת דָּוִד תִּתְחַדַּשׁ שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת ייָי במקרא מנוקדות מילות החריזה "ויאמר" "קדש" בסגול, ואילו בכתב היד הן מנוקדות בפתח, "ויאמַר", "קדַש", והן מתחרזות עם שמַר, אמַר, יודַש, תתחדַש . תופעה מקבילה של הגיית החולם כצירי ניכרה בקרב יהודי דרום תימן, שלא כהגיית היהודים במרכז תימן ובצפונה, שהבחינו בהגייה בין שתי התנועות הללו . על חריזת חולם וצירי בשירתו של רבי שלום שבזי, שחי בדרום תימן, כתב פרופ' שלמה מורג : "שלם שבזי חורז חולם וצירי [ . . . ] נראה, שאצל שבזי, שהוא יליד סביבות תעז, מקורה של חריזה זאת בהגייתו שלו — או, מכל מקום, בהגייתם של בני סביבה שקרובה הייתה לסביבתו" . 5 לקמן דוגמאות מתוך פיוטיו הנזכרים . בפיוט ב, הפותח במילים "שמץ שמעתי באזני", מופיעה החריזה ( 53 - 56 ...
אל הספר