ורד טוהר 302 ומסקרן . נורית אינה מקלה על הילדים הקוראים, ולעיתים הנרמז רב על הגלוי . דווקא בזכות תכונה זו בסיפוריה היא מעמיקה את יכולת ההתבוננות של הילדים, מוסיפה להם ידע ומציתה את דמיונם . העולם שהיא יוצרת נברא ממילים, והעיפרון הצבעוני הוא בשבילה ובשביל קוראיה שרביט קסם המעשיר את הסיפור ומעצים את חווית הקריאה . ניכר ביצירתה שהיא יודעת שילד הפוקח את עיניו אל העולם מפליא לקלוט ולהתרשם, והרשמים הראשונים שהוא קולט בילדותו הם אלה שילוו אותו גם בבגרותו . בשיריה ובסיפוריה המשעשעים מביאה נורית לקוראיה הצעירים רשמים וחוויות המרחיבים את ראיית עולמם ועוזרים להם בהבנת הסובב ובהבנת עצמם . נוסף על כל אלה מקבלים ילדי הגיל הרך שיעור חשוב בעברית מדויקת, פשוטה ונכונה . כמי שעמדה שנים רבות בנקודות צומת מרכזיות של תרבות הילד בישראל, היא אף ניסחה את תפיסת עולמה, בעיקר בנוגע ליחס שבין האיור לטקסט, לתפקידו של האיור בספרי ילדים ולמקומה של ספרות בעולמם של ילדים צעירים בשורה של מאמרים שכתבה, ושהתפרסמו בעיקר בכתבי עת לספרות ילדים ולספרות כללית . במאמרה "הדיאלוג בין הטקסט לאיור בספרות הילדים" היא כותבת : ספר ליל...
אל הספר