ד. עיקרי תורתו הפילוסופית

מבוא 33 את כוח הכרת חמשת החושים ואת כוח התנועה, והיא מקור הכעס ובקשת הגדולה 106 אך מושבה ומרכז השפעתה נמצאים 10 ה״נשמה״ מחוברת לגוף דרך הלבוהשררה . 107 היא המרכיב השכלי-הרציונלי באדם, מהותו האמיתית והנצחית . היא מקור במוח . המחשבות וביטויין הפיזי-החיצוני, הדיבור . היא המדמה את המציאות כולה למושגים הלקוחים מן ההוויה ומן החוויה האנושיות ועל ידי כך מאפשרת לאדם לדבר על מה 108 הנשמה שלמעלה ממנו, העולם המטפיזי, ועל מה שלמטה ממנו, עולם הטבע . הנצחית קיימת לפני התחברותה עם גוף ותמשיך להתקיים גם לאחר כיליונו, ואילו 109 נשמת האדם היא חלק מנפש העולם שאר מרכיבי הנפש נוצרים וכלים יחד עם הגוף . 110 בעוד שני ( ראו המקורות המובאים בהמשך ) וכמוה היא נאצלה מתוך השכל הכללי, 111 גוף האדם הוא עצם מרכיביה הפחותים יותר של נפש האדם נאצלות מן הנשמה . גשמי, זמני ומתכלה, קיומו וחיותו נובעים מן הנשמה, וכשלעצמו אין בו כוח מחשבה, 112 תודעה . בפירוש לפרק נ״ז, 1 אנו מוצאים את הקביעה הפילוסופית העמומה ״לכבודים * [ במקום : לכוכבים ] תנועה כנשמה״ . הנימוקים בעד תיקון הטקסט מוצגים בביאורי על אתר, ואילו כאן אעמוד על משמעו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן