50 מרוממות לחרדה הביטחון בשנת תש״ט הדגיש בן-גוריון את תפקיד הצבא כ"גורם מלכד ומעלה בעיצוב דמותו החדשה של העם והקלטותו הנאמנה בתרבות ובחברה החדשה הנוצרת במדינת ישראל" . הביטחון הלאומי הוצג כתלוי ב"שתי תכונות יסוד [ . . . ] כושר צבאי וכושר 47 בן-גוריון, אם כן, ראה בצה״ל מוסד חברתי-אינטגרטיבי מרכזי, שישמש מנוףחלוצי" . ליצירת הישראלי החדש . את גישת הממלכתיות ביחס לצה״ל הוא הפעיל בנחישות רבה, בהתנגדותו לקיומן של פלוגות דתיות הומוגניות, בפירוק הפלמ״ח ובהפעלת כוח מול מה שנתפס בעיניו כביטויי עצמאות צבאית של אצ״ל ולח״י . להבנת פוטנציאל העימות בסוגיה יש להקדים ולהבהיר את תפיסת מוסד הישיבה בחברה הדתית . התפיסה הדתית, ובייחוד זו החרדית, רואה את הישיבה כמוסד האמור להעניק ידע, כלים והכשרה לעתיד לתלמידים, אך תכליתה היא לעצב את דמותו של הלומד כיהודי שלם לא רק בידיעותיו, אלא במיוחד בהשקפותיו ובמעשיו . מכאן החשיבות להימצאותו של התלמיד בישיבה יומם ולילה, נתון להשגחה רוחנית . תוקף מיוחד קיבלה גישה זו מהעובדה שעולם הישיבות באירופה חרב בשואה, ותחייתו בארץ ישראל נתפסה כמשימה ואתגר של המדינה הצעירה . תפיסה זו...
אל הספר