231 יהודים, רומנים וזרים בחלוקה לענפי פרנסה הנשאלת היא אם גם ברגאט, כבמקומות אחרים בעולם, התרכזו הפועלים היהודים במפעלים שהיו בבעלותם או בניהולם של יהודים . 397 אין ספק ש הפועלים היהודים ברומניה נדחקו על- ידי חקיקה ממשלתית שהכבידה את שילובם בתעשייה הגדולה . 398 מעבר לכוחות הכלכליים שפעלו במשק ואיימו לפגוע בשכבות העניות, שאליהן השתייכו כלל השכירים במפעלים, כ יהודים נדחקו השכירים והופלו לרעה גם ביוזמות פרטיות של יחס עוין, דחיקה לעדיפות אחרונה בהעסקה או סילוק ממפעלים שעברו לבעלות רומנית . 399 אף-על-פי-כן לא נמצאה במקורות עדות משמעותית למגמה כללית של התרכזות עובדים יהודים במפעלים יהודיים . גם אם במפעלים יהודיים גדולים עבדו שכירים יהודים, נראה שמספרם לא עלה בדרך-כלל על % 25 שהתיר "החוק לעידוד התעשייה הלאומית" . לעומת זאת, נמצאו עדויות למפעלים בחזקת יהודים שהעסיקו רומנים רבים . הנתונים על הלאום / דת של המעבידים והשכירים בתעשייה הגדולה, הכלולים בסקרים מהשנים 2 / 1901 ו- ,1915 אינם מלמדים כמעט דבר על הקשר שבין שני סוגי הפעילים הללו . כך, הנתונים על 122 מפעלים בחזקת יהודים ו- 2,214 שכירים יהודי...
אל הספר