יהודים בכלכלה ברומניה בתקופת ה"רגאט" ( הממלכה הישנה ) 198 מאחר שארגון מוסדות המדינה המתהווה פתח לפני אוכלוסיית הרוב הרומנית-הנוצרית אפשרויות פרנסה חדשות ( בעיקר במִנהל ובשירות הציבורי ) , יכלו האוטוכטונים להסתלק מן המלאכה, אשר נהפכה כאמור למקור פרנסה בלתי-יציב ורווחי פחות . היהודים, שהדרך אל המשרות הציבוריות הייתה חסומה בפניהם, נאלצו בנסיבות הכלכליות החדשות להצטמצם אל אפשרויות התעסוקה שנותרו עדיין פתוחות לפניהם, תוך ירידה ברמה הכלכלית, או לחלופין להגר מן המדינה . תוצאותיה של המודרניזציה המתאחרת היו הרסניות לגבי בעלי-המלאכה היהודים ברומניה ( כמו בשאר הארצות במזרח אירופה ) יותר מן התחיקה הממשלתית הבלתי-יעילה . לקראת סוף התקופה הנחקרת השתייכו רובם להמון שניסה או נאלץ עדיין לדבוק במלאכות ובמסחר המסורתיים, והיו קורבנות כפולים של המדיניות הרשמית המפלה ושל התנאים הקשים והבלתי-מתפשרים לגבי מי שלא עמדו בתחרות עם מוצרי התעשייה מהארץ ומחוץ- לארץ . גלי "ההגירה ברגל" במפנה המאה העשרים היו מורכבים מאותם המוני בעלי-מלאכה יהודים שהתרוששו . מאפיין קבוע של המלאכה ברגאט הוא השיעור הגבוה יחסית של נשים בקר...
אל הספר