יהודים בכלכלה ברומניה בתקופת ה"רגאט" ( הממלכה הישנה ) 194 בעלי-המלאכה היהודים תוארו במקורות הפנימיים כעניים מרודים, אשר ניצבו בתחתית הסולם החברתי היהודי ונחשפו ליחס של זלזול וביטול מצד השכבות האמידות ולומדי התורה . בעל-מלאכה נחשב חסר השכלה וחינוך, שכן כבר מגיל צעיר הוא שימש שוליה בבית האוּמן, שם הוא נאלץ לשאת את גסותו ולעבוד בפרך שעות ארוכות בעבור לחם צר . בנים של בעלי- מלאכה אמידים העדיפו בדרך-כלל לעבור למסחר, שנחשב מקור פרנסה מכובד יותר . 243 לגרסת ח"ד הורוויץ, מצבם והכנסותיהם של האוּמנים היהודים במזרח אירופה באותה תקופה היו רעים מאלה של עמיתיהם הנוצרים, וככל שרמת השכר בענף מלאכה מסוים ירדה כן גדלה בו השתתפות היהודים . לדבריו, "הם נדחקים על ידי אזרחי המדינות מחוגי המלאכה החשובה, הנותנת חיים ואושר להמחזיקים בה, אל התנאים הצרים של המלאכה הזולה, המפרנסת רק בדוחק את בעליה" . 244 השאלה הנשאלת היא אם מאפיינים אלה — של קשת מקצועית מצומצמת ובלתי-מאוזנת אשר רמתה הכלכלית נמוכה — נמצאו תקפים גם במלאכה היהודית ברגאט . כבר במחצית הראשונה של המאה התשע-עשרה ניכרה הרמה הכלכלית הנמוכה של בתי- המלאכה ...
אל הספר