יהודים בכלכלה ברומניה בתקופת ה"רגאט" ( הממלכה הישנה ) 156 ב . במקרים שבהם מיעוט יהודי נאלץ להתרכז במלאכה, הוא יציג נטייה להצטמצם בענפי ייצור ספורים הכרוכים בהוצאות קטנות יחסית — בעיקר בהלבשה, בהנעלה, בעור ( כולל פרוות ) , במזון, בנייר ובדפוס — ואילו בענפי הטקסטיל, המתכת, הבנייה וה"שונות" יהיה חלקם של היהודים נמוך במידה משמעותית מחלקם של הלא-יהודים . אוכלוסיית הרוב, לעומת זאת, נהנית מקשת רחבה של ענפי ייצור, לרבות מפעלי תעשייה גדולים ועתירי הון . 116 ג . המגמה הכללית של התרכזות מיעוט יהודי בפעילות עצמאית והתרחקותו ממעמד של שכירים ניכרת גם בענף המלאכה . בפרק זה תיבחן תקפותן של ההנחות התיאורטיות שהוצגו לעיל במקרה של הרגאט, ולפיכך ההיבטים שיידונו הם בהכרח כמותיים ואיכותיים : ( א ) שיעור המעורבות ( אוּמנים עצמאים, שכירים ושוליות ) , בחלוקה גיאוגרפית לחבלים ולסוגי התיישבות ( עיר / כפר ) ; ( ב ) הריכוזיות הענפית ; ( ג ) המבנה המעמדי . ביסוס המסקנות על מעקב לאורך זמן ( היבט שלא נכלל במחקרו של קוזנץ ) מאפשר לבחון את השפעתם של שינויים בתנאים הנסיבתיים החיצוניים — כגון תמורות דמוגרפיות, התחזקות דפ...
אל הספר