143 יהודים, רומנים וזרים בחלוקה לענפי פרנסה נמצא כי המסחר במשקאות חריפים ניצב במקום הראשון : לפי פלדמן, בשנת 1845 היו כ- % 39 מכלל הסוחרים היהודים בנסיכות מוזגים : 1,940 מוזגים, שהיוו כ- % 10 מכלל 19,000 ראשי המשפחות היהודים בנסיכות, פעלו בכפרי מולדביה, ו- 725 מוזגים היו מרוכזים בעיר יאסי . 93 לפי פלטון נמנו במפקד בסך-הכול 1,898 מוזגים ו- 393 סוחרי יי"ש יהודים, מהם התרכזו ביאסי 585 מוזגים ו- 140 סוחרי יי"ש ( כלומר, 725 בסך-הכול ) . 94 נראה כי אחת הסיבות החשובות להתרחבות המסחר במשקאות חריפים, בעיקר בצפון מולדביה, הייתה הקושי של בעלי האחוזות לשווק את תוצרתם החקלאית : עיר-הנמל גלץ — מרכז הייצוא — הייתה רחוקה, ותנאי התחבורה היו קשים ביותר . לעיתים קרובות נותרה התוצרת בידי בעליה במשך שנתיים ואף שלוש שנים מבלי שהוא הצליח לשווקה . בנסיבות אלה התפשט עיבוד התבואה למשקאות חריפים כחלופה לשיווק עודפי התבואה . המשקאות היו רווחיים, בעלי נפח קטן וקלים להובלה . 95 גם הירושה המקצועית שהביאו עימם המהגרים היהודים למולדביה השפיעה על המבנה הענפי שלהם . על כך כתב פלדמן כי "רבים מן הבאים שעסקו במזיגה בכפרים ...
אל הספר