יהודים בכלכלה ברומניה בתקופת ה"רגאט" ( הממלכה הישנה ) 42 הלאומיים ה"זרים" שחיו דורות ברומניה — בשאיפה ליצירת מדינה רומנית "טהורה" מאוכלוסייה "לא-רומנית" . 76 כפועל יוצא מתפיסות אלה חזרו כמה סוגיות "כואבות" ונדונו בלהט בכל במה ציבורית אפשרית לאורך כל התקופה הנחקרת . עם הבולטות שביניהן נמנו תלותה הכלכלית של רומניה במעצמות המערב, ובמיוחד עובדת היותה מקור למוצרי-גלם חקלאיים ולנפט גולמי שנמכרו במחירים אפסיים, ובמקביל יעד של ייבוא מוצרי תעשייה יקרים . משמע, לרומניה היה מאזן מסחרי שלילי תמידי, בעיקר עם גרמניה, אוסטרו-הונגריה ואנגליה . 77 לאחר השגת העצמאות התגברה מאוד התרעומת נגד הסכמי הסחר עם אוסטרו-הונגריה שנחתמו בשנת 1875 לתקופה של עשר שנים ואשר פטרו ממכס מוצרי ייבוא . לא רק גורמים בעלי אינטרסים בתעשייה ראו בהסכם משום הרס של הכלכלה הרומנית, אלא גם אינטלקטואלים כגון הַסְדאוּ ( Hajdeu ) , אָוּרֶלִיאָן ( Aurelian ) וקְסֶנוֹפּוֹל ( Xenopol ) , וכן חוגים אופוזיציוניים ואף כלכלני התקופה . 78 החכרת אחוזות חקלאיות לזרים ( וביניהם יהודים רבים ) וניצול אוצרות-הטבע על-ידי זרים הוצגו תדיר כבגידה במדינה...
אל הספר