"רומנים", "יהודים" ו"זרים" — מינוח במקורות ושיטות הגדרה

יהודים בכלכלה ברומניה בתקופת ה"רגאט" ( הממלכה הישנה ) 24 האוכלוסייה היהודית — המיעוט הגדול במדינה ( כ- % 5 . 4 ) — התחלקה לשלושה סוגים : ( א ) ילידי רומניה מדורי דורות ; ( ב ) יהודים שהגיעו לרומניה בתקופות שונות — ילידי הארץ זה דורות אחדים ; ( ג ) יהודים בעלי נתינות זרה ( "סודיטים" ) . הרומנים סירבו להכיר במעמדם האזרחי של שתי הקבוצות הראשונות . במפקדים השונים, מלבד הגדרתם כ"יהודים" או כ"ישראליטים", הופיעו היהודים משתי הקבוצות הראשונות בכינויים משתנים : "חסרי חסות", "חסרי חסות זרה" או "בעלי חסות רומנית" . מפקד האוכלוסין משנת 1899 מלמד כי 256,488 או % 2 . 96 מכלל יהודי הרגאט היו חסרי אזרחות , ונחשבו למעשה זרים . 5,859 יהודים, שהיוו % 2 . 2 מכלל היהודים, היו "סודיטים" — בעלי נתינות זרה ( רוסית, טורקית או אוסטרו- הונגרית ) — ומיעוט זניח של % 6 . 1 היו בעלי אזרחות רומנית . 54 במפקדים עם חלוקה לפי "לאום ואזרחות" ( דוגמת טבלה 2 ) ננקטו ( במלואן או בחלקן ) ההגדרות הבאות : "רומני", "אוסטרו-הונגרי", "פרוסי", "גרמני", "בולגרי", "צרפתי", "יווני", "אנגלי", "איטלקי", "רוסי", "סרבי", "טורקי", "מדינות...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן