17 מבוא • השתתפות דלה בענפי שירות ציבורי ובמקצועות חופשיים — גופי המִנהל הציבורי, כמו- גם התחבורה, הדואר ושאר תחומי הקומוניקציה, היו בדרך-כלל בידי השלטון, ונמסרו למקורבים מהעילית השלטת . גם המקצועות החופשיים ( כגון רוקחות, רפואה, עריכת- דין, אדריכלות וכיוצא בהם ) הוגבלו פעמים רבות ( לפחות בחלקם ) לאוכלוסייה השלטת באמצעות חקיקה ופעילותם של האיגודים המקצועיים . קוזנץ מציין מגבלות אלה כגורמים העיקריים לנוכחות המועטה של מיעוט יהודי בענפי השירות הציבורי בהשוואה לאוכלוסייה הלא-יהודית . מובן שממדי הפעילות הפנים-קהילתית, כמו-גם רמת הדתיוּת של קבוצת המיעוט, יקבעו את מספר הפעילים במגזר הציבורי הקהילתי בתחומים כגון חינוך, תקשורת, בריאות, רווחה, דת ועוד . מקצוע הרפואה, בהיותו מקצוע תחרותי ובין-לאומי, מהווה דוגמה מובהקת ל"הון אנושי" המושתת על השכלה ומיומנות מקצועית שאפשר להעביר מארץ לארץ, ולפיכך הוא הועדף על-ידי יהודים ( ולעיתים גם על-ידי בני מיעוטים אחרים ) . 20 • נטייה לפעילות עצמאית והתרחקות ממעמד של שכירים — בהתאמה לצמצום ולדרג הנמוך המאפיינים את הקשת המקצועית של מיעוט יהודי ומיעוטים מהגרים אחר...
אל הספר