צמיחתה של הממלכה האשורית התיכונה ויחסיה עם מצרים, בבל ומיתני 43 ומנגד, בחזיתה הדרומית-מזרחית נהנתה אשור מהקלה ( Šuttarna III ) בהתאמה . במחצית הראשונה של שלטונו של אשור-אובליט בלחץ מצידה של בבל הכאשית . לפי מכתבי הראשון בארץ אשור עדיין מלך בבבל בורנבוריש השני ( Burnaburiaš II ) . אל-עמארנה ראה מלך בבל את עצמו שווה דרג למלך המצרי, וכינה את עצמו ״מלך 0 אולם נראה שפרעה לא השיב תואר שהיה שמור למלכי המעצמות בלבד . גדול״, זאת משום שהאפשרות של מתן באותו מטבע, ולא זיכה את עמיתו בתואר הנכסף . התואר מבוססת על השלמה משוערת בלבד : ״ [ אלה הדברים, אשר ] שלח [ נַפּחֻ׳ר ] רֶעַ, ברם המלך הגדול, [ מלך מצרים לאחיו בֻּרנַ ] בּריַש, [ המלך הגדול, מלך כַּרדֻניַש ] ״ . מעיון במקור היתדי נראה שההשלמה מוטלת בספק . מכאן עולה כי ממעמד של ״מלך גדול״ נהנו באותה העת רק מלכי מצרים, מיתני וחת . תהליך התבססותו של מלך אשור בזירה הבין-לאומית משתקף ממכתבי אל- במסגרתו את הראשון מבין השניים ניתן להגדיר כניסיון גישוש . עמארנה ו- . ניתן להבחין מנוסח הפנייה, שלח המלך האשורי שליח לארץ היאור אל מלך מצרים . כי בשלב זה נמנע מלך ...
אל הספר