260 רחל שרעבי הריקודים , להקות המחול , התערוכות והדגשת הזיקה לעם הכורדי . בחגיגות הסהרנה הדגישו יהודי כורדיסטן — שהיו ידועים בזיקתם הדתית והלאומית החזקה לארץ – ישראל ובתרומתם למפעל ההתיישבות בארץ — מסרים של אחדות לאומית יהודית – ישראלית ואת היותם חלק ממנה . הם ביטאו מסרים של שילוב באמצעות אירוח חוגגים שאינם יוצאי כורדיסטן , הופעות של אמנים ולהקות אתניות של בני עדות אחרות , השתתפות פוליטיקאים ואישי ציבור וכן שילוב חגיגות הסהרנה במסגרת אירועים ממלכתיים . חגיגות וצורות טקסיות הן מטבען אירועים לימינליים שבהם נוצר קשר חופשי פמיליארי בין בני האדם המופרדים בחיי היומיום על ידי 402 משום כך גם חגיגות הסהרנה היו שעת כושרמחיצות היררכיות . לטשטוש גבולות חברתיים ותרבותיים עם האחר . אם כן , בהתחדשות חגיגות הסהרנה יוצאי כורדיסטן סוגרים ופותחים גבולות עם האחר בעת ובעונה אחת . זוהי זהות דואלית , המושרשת בייחודיות אתנית מצד אחד ובישראליות מצד אחר , והמתח בין הזהויות והניסיון לגשר ביניהן בלט במסרי החגיגות . ראשי ארגון יוצאי כורדיסטן חזרו והדגישו כי החגיגה האתנית הפרטיקולרית שלהם היא חוליה המאחדת את העם ומ...
אל הספר