דיון: המודרניות של החינוך הבלתי פורמלי — לאומיות, דמוקרטיה ומימוש עצמי

586 הסדר החברתי והקוד הבלתי פורמלי נקודות מבט אלו מוסיפות על ההמשגה המבנית של כהנא, הנדונה במאמרים 1 ואף פוקחות את עינינו ביחס ל"נקודות עיוורון" המתגלות השונים בספר זה, בה . בתוך כך הן מצביעות על התקת היבטים של הפעילות הבלתי פורמלית למישור הפעולה של היחיד, על ציפיותיו ומאווייו . תנועה זו, מהקולקטיבי לאישי, מסמנת את הבלתי פורמליות כאתר של מימוש עצמי הנוכח בשגרת היומיום, כל זאת גם מחוץ להקשרים המוסדיים ולאידיאולוגיות ה"גדולות" שהנחו ועדיין מנחות את שדה הפעולה הבלתי פורמלי . ההיסטוריה של החינוך הבלתי פורמלי נקשרה בהיסטוריה של התנועה הציונית ובאתוס הקולקטיביסטי שזו אימצה ) קליבנסקי 2004 ; אגבריה 2007 ( . במשך כמה עשורים נטלו על עצמן המסגרות הבלתי פורמליות משימות חברתיות – לאומיות ) גל 1985 ( . לנגד עיניהן עמדה טובת הכלל של הציבור היהודי – ציוני . לפי תפיסה זו, הלאומיות היהודית – ציונית פעלה מכוח ערכים דמוקרטיים – אוניברסליים, אשר באו לידי ביטוי מובהק במבנה הפעולה הבלתי פורמלי ) כהנא ורפופורט 1991 ( . כפי שנראה, מחקרים הכלולים בספר זה פותחים מחדש את השאלה העקרונית של זיקה זו . הלאומיות נקשר...  אל הספר
רסלינג