עולם הישיבות הפוסט–פונדמנטליסטי: מיסוד, חופש ויצירת אדיקות חרדית חדשה

396 הסדר החברתי והקוד הבלתי פורמלי בשנות ה – 40 וה – 50 של המאה ה – 20 התחילו תהליכי בנייה וארגון המוסדות . בשנים אלו היה המשך קיומה של החברה החרדית בארץ ישראל, ולאחר מכן במדינת ישראל, מוטל בספק לנוכח הדומיננטיות של המפעל הציוני החילוני . הפיצולים והמחלוקות הפנימיות בחברה החרדית בין אנשי "אגודת ישראל", שרבים מחבריה עלו לארץ מגרמניה ומפולין בעליות הרביעית והחמישית, ובין אנשי היישוב הישן הקנאי ערערו את חוסנה הפנימי ואיימו על הסדר שהוגדר בה ) קפלן ושטדלר 2009 ( . האתגרים מחוץ היו קשים לא פחות : הצורך להתמודד עם תוצאותיה של שואת יהודי אירופה מבחינה תיאולוגית ומעשית ; התחושות הפסימיות בדבר אופייה היהודי של מדינת ישראל, שהדיונים על הקמתה החלו זה כבר ; ההכרח לנהל משא ומתן עם הנהגת היישוב על מקומם ומעמדם של החרדים במדינה העתידית — משא ומתן שסופו במסמך הסטטוס קוו המפורסם בענייני השבת, כשרות, נישואין וחינוך ; ועזיבה רחבת היקף של צעירים וצעירות ) פרידמן 1991 ( . בהמשך לכך, הוגי דעות יהודים וחוקרים בחברה היהודית בישראל ובתפוצות באמצע המאה ה – 20 נטו להספיד את החברה החרדית . היו שטענו כי בעצם קיומה...  אל הספר