על דחיית הסוציולוגיה והפסיכולוגיזציה של שדה החינוך בישראל

318 הסדר החברתי והקוד הבלתי פורמלי במסלולי לימוד שונים היא כוח הרצון . ההבדלים הללו יוחסו בעיקר למוטיבציה ולהעדפות האישיות, ובמידת מה גם ליכולות אישיות . בניגוד לדחייתה של הסוציולוגיה משדה החינוך בישראל, נהנית הפסיכולוגיה, אחותה ממשפחת מדעי ההתנהגות, ממעמד – על של מדע היסוד של הפדגוגיה . התיאוריה והפרקטיקה הפדגוגיות הניזונות מההיגיון הפסיכולוגי מתמקדות ביחיד כיחידת הניתוח וההתייחסות הבלעדית . התלמיד כאינדיווידואל, על כישוריו, צרכיו והישגיו, עומד במוקד תשומת הלב החינוכית, ותהליכי המיון, ההצבה והטיפול הפדגוגי מוּנעים בלעדית על ידי הפסיכולוגיה . על רקע ההיגיון היחידני והפסיכולוגיזציה של מערכת החינוך נתפסת הסוציולוגיה לא פעם כאופוזיציה קבועה, משל הייתה הילד הרע המפר את הסדר הנוהג בבית הספר . את עוצמת ההתנגדות להיגיון הסוציולוגי היטיב לתאר ד"ר מתי דגן, שכיהן 2 כראש מִנהל החינוך הדתי במשרד החינוך בשנים 1989 - 2000 : התמונה הסוציולוגית הייתה כל כך ברורה וחזקה . הנטייה לשבץ תלמידים ממוצא מזרחי וממעמד בינוני – נמוך במגמות המקצועיות הייתה ברורה כשמש . אני ביקשתי לבטל את המסלולים המקצועיים או לכל ...  אל הספר