244 הסדר החברתי והקוד הבלתי פורמלי אותנטית", ואין להבינם ככוחות עצמאיים . ואולם מבין כל הממדים מצטיין ממד הסימטריה כתצורת יסוד . כפי שמציג זאת המודל : "הסימטריה מאפשרת מעברים מחוקי התנהגות פרטיקולריסטיים ) אגוצנטריים, במונחי פיאז'ה ( לחוקי התנהגות אוניברסליים" ) כהנא 2007 : 30 ( . במילים אחרות, הסימטריה מאפשרת את המעבר המושגי מן הפרט לקבוצה ואת תהליך היווצרותם של זהות קולקטיבית וסדר חברתי . היא מספקת בסיס קוגניטיבי – מושגי פשוט יחסית לתהליך סבוך זה, אשר העסיק את אריסטו ואת קאנט, את אבות הסוציולוגיה דורקהיים, ובר וזימל, את מרקס, את פרויד ) ב טוטם וטאבו , ב פסיכולוגיה של ההמון ואנליזה של האני , ב תרבות בלא נחת ועוד ( , את הסוציולוגיה האמריקאית, את לאקאן, דרידה והפוסט – סטרוקטורליסטים ואין – ספור הוגים אחרים . כוח המשיכה של הסברים פשוטים ברור, לא רק באופן אינטואיטיבי, אלא גם באופן מדעי – תיאורטי, אך מאז ומתמיד נמצאו להם גם מתנגדים שיטתיים, החל, למשל, בהוגים הקלסיים הרקליטוס וקרטילוס וכלה במחשבה הפילוסופית 2 ו"כאוס" הקונטיננטלית, אך בפרט בתורות מדעיות של "מורכבות רדיקלית" 3 ) 1989 Nicolis ...
אל הספר