66 הסדר החברתי והקוד הבלתי פורמלי והבסיסי ראה כהנא את הארגון הבלתי פורמלי כמאפיין דגם חִברות סגולי המבוסס כאמור על חברת הילדים בקיבוץ ועל תנועת הנוער, אל מול דגמים 3 בשלב זה היה המודל של הארגון הבלתי פורמלי מחובר של חינוך פורמלי . לגילי הילדות והנעורים, תחום בשדה החינוך . בהמשך המיר כהנא את המונח הסגור למדי "מודל" במונח פתוח ותשתיתי יותר, "צופן" ) "קוד" ( , במובן של דקדוק פנימי, והציע לראות את הצופן הבלתי פורמלי ככזה המשתלב עם צופני התנהגות אחרים בתצורות שונות של ארגונים רבי – צופן . תיאוריית הארגונים רבי – הצופן סייעה להגמיש את תפיסת הארגון הבלתי פורמלי כמודל חִברות, ובהמשך גם לרופף את זיקת המודל לשדה החינוך . וכך, בפרק השלישי משמש הצופן הבלתי פורמלי להסברת התחברויות של צעירים המאופיינות בהתנהגות "נעורית" החותרת לאותנטיות ולספונטניות כדרך להסתגל לשינויים המהירים בסדר / אי – הסדר החברתי הפוסט – מודרני . אציין שבחיבוריו של כהנא לא מצאתי דיון בהתפתחות זו, והוא אף לא העלה אותה בשיחות הרבות שקיימנו . לכן, חרף מאמציי לדבוק בנאמנות בטקסט של כהנא, הדיון הנוכחי הוא בבחינת פרשנות שלי . הראייה ש...
אל הספר