ארץ - גנים 28 הגישות, בעיקר בשל תהליכים של הפרטה, התגברות הצריכה במרחב הציבורי והתחזקות גישות פרגמטיות בתכנון הגורמות לשעתוק של המוצר ללא התייחסות להקשר . לכן, השאלה שעולה בספר אינה מהי הגישה ה"טובה" לתכנון שטחים פתוחים בעיר, אלא כיצד גישות אלו משקפות את התרבות בישראל ואם יש מקום לשנות חלק מהנחות המוצא בעיצוב ותכנון הנוף בעיר . הטענה המרכזית בספר היא כי למרות השונות בגישות בכל הנוגע לפרישה המרחבית של השטחים הפתוחים בעיר, עיצוב חוויית המשתמש בשטחים הפתוחים נוטה להיות דומה ומבוסס על תפיסה תכליתית המתבטאת בשלושה ממדים : תפקוד, עיצוב וניהול . הפרק האחרון בספר דן במגמות הללו, המתיישבות עם הנחיות ופרסומים של השלטון המרכזי ביחס לתכנון שטחים ציבוריים פתוחים, ואולי נגזרות מהם . מדריכים אלו, המבקשים לעגן ולהסדיר את תכנון השטחים הפתוחים בעיר, הם מהלך חיובי, אולם באופן עקיף תורמים לחזרתיות ולגנריות של עיצוב המרחב . הפרגמטיזם בתכנון הנוף העירוני בישראל מקבל חיזוק משיח בינלאומי רחב יותר, התורם להסדרת יתר של המרחב הציבורי, לעודף תכנון ולזליגה של סביבת הצריכה לשטחים הפתוחים . האם ניתן לשנות את התפיסה ...
אל הספר