194 אריה גרוניק אם כן, ככל שהמדינה מרכזית יותר, כן גדלים הסיכויים שהיא תהיה למדינת חיץ ( מדינה השוכנת בין כמה מעצמות או גושים, בדרך כלל יריבים ) , וכך תהיה נתונה באחד המצבים המסוכנים ביותר שבהם עלולה מדינה ניטרלית למצוא את עצמה . בעתות שלום, המעצמות הגדולות רואות בקיומם של מדינות או אזורי חיץ תופעה חיובית דווקא, התורמת למיתון היריבות הבין – מעצמתית ולהפחתת הסכנה של התלקחות נרחבת בין הגורמים המרכזיים במערכת . חיץ טריטוריאלי מונע מגע ישיר בין המעצמות הגדולות, מגע אשר עלול ליצור מוקדי חיכוך שיביאו אותן אל סף עימות . ואכן, תקופות ממושכות ניסו המעצמות הגדולות ( או לפחות חלק מהן ) ליצור ( או לשמר ) ביניהן אזורי חיץ : במאה ה – 19 היה אזור החיץ המשמעותי ביותר זה אשר חצץ בין האימפריה הבריטית לבין רוסיה ( טורקיה, פרס ואפגניסטן ) , ואילו במחצית הראשונה של המאה ה – 20 שימשו כמה מדינות אירופיות חיץ בין מעצמות גדולות : פולין - בין גרמניה לרוסיה ; בלגיה - בין צרפת לגרמניה ; ואוסטריה ( לאחר 1918 ) - בין גרמניה ואיטליה לבין מדינות 241 "ההסכמה הקטנה" ( צ'כוסלובקיה, יוגוסלביה ורומניה ) . מיקומה הרגיש של ...
אל הספר