פרק שלישי: האישה והמבוך: רֶבֵּקה

] 67 [ ה א י ש ה ו ה מ ב ו ך תמיד מחוץ לסדר הסמלי : כניסת הבן לסדר הסמלי נגרמת על ידי הכרה בעליונותו ( האנטומית ) לעומת האם, ואילו הבת, ככל שהיא מנסה לתעב את האם כדי להתרחק ממנה, כן היא נגררת להפחתה בערכן של בנות מינהּ . לפיכך הגיבורה, בהתאוותה הפעילה לתהליך שיוכיח שכל תכונותיה החיוביות כביכול של רבקה חסרות ערך, אינה יכולה להציע לגבר יותר מעצמי ריק מתוכן . בפנטזיה של הסרט, שהיא פנטזיית אישה במיטבה, הגיבור מוקיר מאוד את חוסר החשיבות של האישה . שלא כמו טענותיו של רמון בלור על העלילה הקלאסית בקולנוע האמריקני, שעל הגיבור בה להגיע לידי "קבלת ההסמלה ( סימבוליזציה ) של 12 רבקה מות האב, את ההתקה מהחיבור לאם אל החיבור לאישה אחרת", מדגים את ניסיון הגיבורה לנתק את עצמה מהאם כדי להתחבר ל גבר . אמנם כדי לעשות זאת עליה לגרום לכך שרצונה ישקף את רצונו, ומהבחינה הזאת משימת הסרט האידאולוגית דומה למשימה שבלור מזהה בסרטים אחרים 13 אלא שהסרט גורם לנו לחוות את הקשיים של היצ'קוק ( בעיקר ב מארני ) , הפוקדים את האישה בתהליך הזה . כדי לעצב את דמותה על פי רצון הגבר עליה לקבוע תחילה מהו הרצון הזה . ועל פי הניגוד ...  אל הספר
עם עובד