] 46 [ ה נ ש י ם ש י ד ע ו י ו ת ר מ ד י את נושא המציצנות ומציג את מטפורת התיאטרליוּת : המצלמה עוברת על פני בניין ועל פני כמה חלונות בו, שראשי הדיירים המסתקרנים מהמהומה מבצבצים מהם, ועוצרת בחלונם של מנהל הבמה אדוארד מרקהם ( אדוארד צ'אפמן [ Chapman ] ) ורעייתו דוּסי ( פיליס קונסטאם [ Konstam ] ) . כשהשניים מנסים להביט דרך החלון הצונח כל העת על צוואריהם כמו מערפת, דוסי מבחינה בשוטר שנעלם באורח פלא, לפני שבעלה מספיק גם הוא להסתכל, ושב ונראה באורח פלא כעבור דקות מעטות . מתברר כי אישה בשם עדנה דרוּס נרצחה בדירתה של דיאנה בארינג ( נורה בארינג [ Baring ] ) , שנעצרה מיד בתור חשודה ברצח . דיאנה מעידה במשפטה כי היא ועדנה היו בעיצומה של מריבה על גבר שאת זהותו היא ממאנת לחשוף, וכי הכול התערפל והיא אינה זוכרת את אירועי הרצח . בהמשך הסרט אנו עדים לסצנה ארוכה שמתמקדת בדיונים של חבר השופטים . כמה חברים, ובהם סר ג'ון, המוצג לצופים בפעם הראשונה, תומכים בפסק דין של חפות, אך אט-אט משתכנעים ומשנים את דעותיהם . בתום המשפט סר ג'ון מחליט לבלוש בעצמו, והוא שב ומצהיר כי הוא מיישם "את טכניקת אמנותו לבעיות החיים"...
אל הספר