230 הולדת אב המפגש הראשון, כשנפתח ערוץ שיחות צדדי לא על התכנים שהועלו בסדנה, אלא על חוויותיהם בתוך הקבוצה, וככל שהסדנה התקדמה היה להם יותר על מה לדבר ביניהם . "אני שמח להכיר אתכם," אני נזכרת בדברים שאמר אלעד בהפסקה של המפגש השלישי, "אתם צריכים להבין, שבמבט ראשון, ושני, נראיתם לי מאוד מרשימים, עד כדי כך שהרגשתי לידכם שאני אבא לא מספיק טוב . אבל בהמשך גיליתי שאתם מתמודדים עם קשיים דומים לשלי . זה עוזר לי להרגיש נורמלי יותר . " משמאלי עולה בצלילות קולו של אסף : "אני יכול להתחבר למה שאמרת," הוא אומר לאורי, "ואני בהחלט חושב שעוד אבות יכולים להיתרם מחוויה כזאת . הסדנה הזאת היא במובנים מסוימים פסק – זמן מלהיות אב . לי זה איפשר לשנות את מסלול מרוץ המחשבות המוכוונות – משימה שלי, לנתב את הדהרה האוטומטית שלהן מקניות, הסעות, אמבטיות, השכבות — לכיוון אחר, לנבירה בזיכרון, לחיווט שונה של המוח, לעצור ולתת שמות לתחושות . לרגע אחד ביום שישי לשים בצד את המפעל ליצירת משפחה ואבהות למטרת יצירת אבהות אחרת . " אורי מהנהן לכיוון אסף בהתלהבות, ונדמה לי שהקבוצה מבקשת להמשיך לדבר על כך, אלא שאני, שמחזיקה בראשי את...
אל הספר