227 מפגש רביעי : אבא טרי לחוג של אחרי הצהריים, יושב עם אמהות ומקבל כתובות של חנויות בגדים זולות ואיפה אפשר להכין הדפס לעוגת יומולדת . המחלה קצת מסתבכת, ואת המשכי הטיפול אנחנו צריכים לעשות באשפוז בית חולים . כשאנחנו שם זה כמו חופשה . אחרי שאנחנו עוברים בלובי האחיות, ומדלגים על שירותי הבל – בוי, אני לוקח אותה יחד עם מזוודה קטנה, שואל אותה איזה חדר היא בוחרת, סוגר את הווילון וחוץ מוורדית האחות אף אחד לא מפריע לנו . מפנק אותה בלחם וגבינה שאני יודע שהכי פחות גרועה בעגלת המזון של המחלקה, ובוחר לה קרואסון לקינוח מעגלת הקפה . שם לה מוזיקה של טיסות, העיקר שתרגיש כמו בחופשה אמיתית" . עם סיום הקריאה נוחת עלי הסיפור בכל כובדו ומשתלטת עלי מועקה . אני חושבת על ההיעדרויות של מתן מחלק מהמפגשים, גם בגלל העבודה התובענית שלו, שבגללה גם נגזל ממנו הזמן יקר – הערך שבו ההורה מסתגל לתפקיד החדש, מתוודע לתינוק ולעצמו בתפקיד החדש . הורה שנאלץ לחזור מיד לעבודה, נזרק בחזרה לתוך המציאות שממשיכה בשלה, ועליו לחזור ולהשתלב בשגרת החיים שמחוץ לבית בלי שתהיה לו שהות לעבד את השינוי הבלתי הפיך שהתחולל בחייו ולהסתגל אליו . ...
אל הספר