עינת ברעם אשל 143 והפעולה המשכילית במחצית השנייה של המאה ה- 19 . ואילו הסעיף הבא יתמקד בהשלכות של הקשיים הללו על מערכת הספרות, אשר מיתנה את שאיפתה לתמורה פואטית ברוח תביעות הביקורת בשל עכבות ומגבלות מעשיות, רעיוניות ופואטיות . המחקר ההיסטורי של יהדות רוסיה במחצית השנייה של המאה ה- 19 מצביע על שנות השבעים כשנות מפנה ביחסיה עם השלטון הרוסי . רושם פרעות אודסה ( 1871 ) , עיר שבה זכו היהודים למעמד חברתי גבוה, היה כבד מנשוא ; במיוחד העיקה על היהודים הידיעה כי מנגנוני הממשל לא עשו דבר על מנת לבלום את הפורעים . גירוש קיוב ( 1872 ) הסיר את שאריות הספק באשר לרגרסיה המתפתחת ביחס השלטון אל המיעוט היהודי . התפישה האופטימית של העת החדשה, תפישת יסוד של ההשכלה בכל שלביה, ספגה אפוא בתקופה זו פגיעה אנושה . 3 במסגרת זו לא אתעמק בסיבות לרגרסיה ביחסו של השלטון הרוסי אל המיעוט היהודי, אך אציין כי המדיניות הצארית במחצית השנייה של המאה ה- 19 הייתה בכללה סבוכה ומורכבת . היא תמכה בשמירת הסדר החברתי הקיים אך בה בעת קידמה התפתחות טכנולוגית וקפיטליזם, שנועדו להבטיח את מעמדה של רוסיה בזירה האירופית . אלא שהתפתחות כ...
אל הספר