5.7.1 אידיאולוגיה, פוליטיקה וזהות מקומית בשלושה ממחזותיו של אריה סיון

275 הנשים במסיבה גרם, כך נראה, לעוררות מינית אצל הגברים ב"כסית" 219 שממול, עד ש "חֲבוּרָה שֶׁל גְּבָרִים-לֹא-כָּל-כָּך-גִּבּוֹרִים, אוּלַי / גַּם מְעַט שִׁכּוֹרִים, שָׁמְעָה אֶת הַצְּחוֹק / יָצְאָה לֶחָצֵר וְהִשְׁתִּינָה בְּעֹז עַל / פַּחֵי הָאַשְׁפָּה" . שיר זה יכול לשמש כמעין מבוא לכתיבתו הפוליטית הישירה של סיון בנושא, שכן, את עמדתו הביקורתית החריפה והישירה ( כניגוד להתמקדות ברגשי האשם שלו, כנער תל- אביבי בזמן המלחמה ) ביחס להתנהגות היישוב בתקופת מלחמת העולם השנייה, כשמלאכת השמדת יהדות אירופה היתה בעיצומה, ביטא סיון דווקא במחזה שכתב בשנות השמונים של המאה העשרים . המחזה מלכוד 44 , המופיע, בגִרסה מקוצרת, גם תחת השם קיץ 44 , אשר יש בשמו משום הכפלה של היסוד הסאטירי המקורי ( מלכוד 22 של ג'וזף הלר ) , הוא "רביו עם פזמונים והפרעות", כלשון כותרת המשנה שלו . זהו מחזה בתוך מחזה, בעל אופי ריאליסטי וגרוטסקי, בעת ובעונה אחת . עלילתו מתרחשת בתל-אביב בקיץ ,1944 על רקע אימי השואה באירופה . הממד התיאטראלי במחזה קשור בתיאטרון הבדיוני 'המברשת' בת"א, 220 המעלה בערבים רביו סאטירי, ובו, על בימתו ובחדריו ש...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד