192 הרמוני, שיש בו יותר משמינית של גן-עדן טרום מלחמתי . זהותו האוטוכטונית של האדם, אישה או גבר, עולה בבירור מכל טורי השיר, המבנים עולם וגטטיבי הזוי וחסר הכרה ( ובשל כך גם נעדר קונפליקטים ומלחמות ) . אך, למרבה האירוניה, כל התמונה הפסטוראלית הזו עטופה בתחושה לגנדארית של 'חלום ליל קיץ' ( "גְבָרִים- כְּמוֹ-סַהֲרוּרִים . . . וגו' ) , שהמרחק בינה לבין המציאות עומד ביחס הפוך למרחק שבין מלחמה אחת למשנהָבמציאות הישראלית . ואם נחזור לשבריריות הקיום הישראלי בכללו, הרי שזו מומחשת גם באחד מ'שירי הטבע' של סיון, שיר ללא שם, אף הוא מהקובץ נופל לך בפנים ( ,1976 עמ' 16 ) : מִשְׁטָחִים אֵינְסוֹפִיִּים שֶׁל קַיִץ לֹא-נִגְמָר שָׂדוֹת צָחִים בְּאֵיזוֹ שֶׁמֶשׁ רְחוֹקָה . הָאָרֶץ מַכְחִילָה . הוֹלֶכֶת וּכְחֻלָּה מִיּוֹם לְיוֹם יֵשׁ לְהַלֵּךְ עָלֶיהָ בִּזְהִירוּת רַבָּה יוֹתֵר, כְּמוֹ עַל זְכוּכִית- צִידוֹן שְׁבִירָה וִיקָרָה . רַק מְהַלְּכֵי עַל מַיִם, הֵם בִּלְבַד עוֹד יְהַלְּכוּ עָלֶיהָבְּסוֹפוֹ שֶׁל קַיִץ לֹא נִגְמָר . השיר התמוני הזה, שגבריאל מוקד ( 1976 ) מתארו כאחד השירים הליריים החזקים של סיון בספר, "ש...
אל הספר