174 אסתפק, בעניין זה, באזכורם של שלושה מאמרים הנוגעים ליצירתו הספרותית של אריה סיון : גינור ( 1988 ) , הירשפלד ( 1989 ) , מירון ושביט ( 2991א ) מציינים את האינטר- טקסטואליות בשירתו של סיון כהיבט מרכזי בפואטיקה שלו, אך במאמריהם, אין הם שונים במאומה מן הכותבים האחרים על קבצי שיריו של סיון, שהשתמשו במונחים מסורתיים, דוגמת ארמזים, אסוציאציות, קישורים וכיו"ב, כדי לתאר את החיבור בין שירתו של סיון, לבין טקסטים קאנוניים בתרבות העברית והעולמית . גם רודנר ( 1996 ) , בעבודתה המקיפה על בין-טקסטואליות בשירתו של אריה סיון ( המונח העברי-למחצה מצטלצל כ'רך' יותר מזה המקורי ) , עוסקת למעשה ב"אלוזיות לצורותיהן בשירת אריה סיון" ( שם, עמ' 6 ) , ולא בספקולציות פוסט-מודרניות . בעניין זה ( האלוזיה הספרותית ) , ראוי להזכיר גם כמה מהבחנותיהם של תיאורטיקנים מתחום תורת הספרות . זיוה בן פורת ( 1978 ; 1985 ) ; ( 1976 , Ben Porat ) , למשל, שהקדישה כמה מחקרים לקשרים בין טקסטואליים, מגייסת את ההבחנה הדה- סוסירית הידועה בין מסמן למסומן, כדי להבדיל בין אינטר-טקסטואליות סמיוטית, ברוח תפיסותיהם של האסכולות הפוסט-מודרניות ...
אל הספר