3.2 המרחב האורבאני בספרות בכלל, וביצירתו של אריה סיון בפרט

123 הַדּוֹאֵגָה יָצְאָה אֶל / הַגְּמַלִּים / הִשְׁתִּיקָה עִנְבָּלָם / הִכְנִיסָה אֶת / כֻּלָּם אֶל / שְׁתֵּי כּוֹנָנִיּוֹת חוּמוֹת / אֶל בֵּין דַּפֵּי סְפָרִים / צְהֻבֵּי תַּעֲלוּמוֹת" — כך אריה סיון בספרו שירי שריון , ,1963 עמ' 9 . במחקרו המקיף על החוויה האורבאנית בסיפורת העברית : 1864 - 1945 , מציג מנדה-לוי ( ,2002 עמ' 7 ) שורה של מחקרים מרכזיים העוסקים בקשר שבין העיר והספרות, אלא שמחקרים אלה נוגעים בעיקר לספרות האנגלית והאמריקאית, וכמעט שאין מחקרים הנוגעים בייצוגה של העיר הגדולה בספרות העברית . 67 המחקרים שמציג מנדה-לוי עוסקים ביסודם ב"מחשבה האורבאנית", כלשונו ( שם, עמ' 54 ) , על היבטיה הסוציולוגיים והפסיכולוגיים, שכן, הספרות הנדרשת לסוגיית משמעות החיים במציאות האורבאנית מעמידה במרכזה שאלות דוגמת מקומה של הדמות העירונית ומערכי נפשה לנוכח המציאות העירונית ; המרחב העירוני בהשוואה למרחבים לא-עירוניים ; דרכים לשוניות לאפיונה של העיר ; תפקידה של העיר ביצירת הספרות, ועוד . מבין החיבורים שמציג מנדה לוי ( 2002 ) , מעניין במיוחד מחקרו של ליהאן ( 8 . Lehan , 1998, p ) בתחום המחשבה האורבאנית,...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד