2.3.4 ילידות בלא נחת (3): המשורר מול אבותיו החלוצים

113 'תל-אביב הקטנה' . השיר השלישי במחזור מוקדש לתיאור מפעלו החלוצי המרשים של אביו : "אֶת שְׁסָ"ה גִּידָיו / הַמַּכְחִילִים / שָׂרַג / אָבִי כַּחֲבָלִים / לִיצֹק מִגְדַּל בֶּטוֹן / אָפֹר / בְּטֶרֶם / יַעֲלֶה הָאוֹר / וְאֶת עֲרִיסָתִי שִׁקַּע / בִּרְפִידַת עָלִים רַכִּים, / צַלַּחַת שֶׁל פַּרְדֵס", הבניית דמות האב כדמות מיתית של פועל, בונה וחקלאי היא חלק ממגמת ההירואיזאציה של דמות האב בשירי סיון . בעניין זה, אין הבדל בין מיתוס האב הביולוגי לבין דמותם המיתית של האבות המייסדים של היישוב העברי בא"י . 57 בשיר "פועלי ציון" מתוך : ארבעים פנים ( ,1969 עמ' 7 ) מבטא המשורר עמדה רגשית של הזדהות עמוקה עם תנועת הפועלים הציונית-סוציאליסטית, שוועידת היסוד שלה נערכה בשנת 1905 בפולטאבה שברוסיה . המשורר מתבונן, ככל הנראה, בתמונה נושנה של פועלים יהודים ממשיים, שלוש נשים ושני גברים, שלטענתו "הֵם מַדְפִּיסִים אוֹתִי בְּהֶקְטוֹגְרָף יָשָׁן", והוא כּמֵהַלהתמזג עמם בפולטאבה שלהם, להחליק איתם על השלגים "לְמַנְגִּינַת כֵּלִים נוּגִים" , ולצאת יחדו ליערות, לראות את זהב השלכת . . . וגו' . את עצמו הוא רואה כתוצר יש...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד